שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת־תְּפִלָּתֵֽנוּ כִּי אֵל שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָֽתָּה וּמִלְּפָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ רֵיקָם אַל־תְּשִׁיבֵֽנוּ
בתענית ציבור אומרים כאן עננו בתפילת הלחש:
עֲנֵֽנוּ יְהֹוָה עֲנֵֽנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵֽנוּ. כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָֽחְנוּ. אַל־תֵּֽפֶן אֶל־רִשְׁעֵֽנוּ וְאַל־תַּסְתֵּר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנּוּ וְאַל־תִּתְעַלַּם מִתְּ֒חִנָּתֵֽנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵֽנוּ. יְהִי־נָא חַסְדְּ֒ךָ לְנַחֲמֵֽנוּ. טֶֽרֶם נִקְרָא אֵלֶֽיךָ עֲנֵֽנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה טֶֽרֶם יִקְרָֽאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה. עוֹד הֵם מְדַבְּ֒רִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע. כִּי אַתָּה יְהֹוָה הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה. פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל־עֵת צָרָה וְצוּקָה:
כִּי אַתָּה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה: